סלאמה נ' לביטוח בע"מ

פסק דין

לטענת התובע הוא נפגע בתאונת דרכים ביום 16.2.10. הצדדים חלוקים הן בנוגע לעצם קרות התאונה הן בשאלה האם התאונה הנטענת היא "תאונת דרכים" כהגדרתה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: החוק). בהסכמת הצדדים נקבע כי יוגשו סיכומים בכתב על בסיס תצהירו של התובע ללא שמיעת ראיות. סיכומי הצדדים הוגשו ופסק הדין יתבסס כמוסכם על תצהיריו של התובע וסיכומי הצדדים.

התובע הוא עובד ניקיון של עיריית ירושלים ולטענתו הוא נפגע במהלך עבודתו. בתצהיר נסיבות שהוגש על ידו תוארו נסיבות התאונה כדלקמן:

"אני ירדתי מהטרקטירון ופתחתי את הדלת של הטרקטורין. בזמן פתיחת דלק הטרקטירון, הדלת של הטרקטירון ובשל תקלה נפלה על רגל שמאל שלי והיא נפגעה" (כך במקור, ש.ל).

בתצהיר עדותו הראשית תוארו נסיבות התאונה באופן הבא:

"נפגעתי כאשר מנהל העבודה שלי ביקש ממני להוריד מהטרקטור חומרים. בזמן פתיחת דלת הטרקטורון על מנת להוריד את החומר, הדלת של הטרקטורון (הארגז) נפל על כף רגלי השמאלית".

עיון בסיכומי הצדדים מעלה כי התובע אינו חולק על כך שפתיחת דלת הטרקטורון לצורך פריקת חומר היא פעולת לוואי לפעולת פריקה (ראו: רע"א 7617/97 קרנית נ' אלשעאר, פ"ד נח(1) 861 (1.3.1999)). טענתו היא, כי בהתאם להלכה, השימוש המוכר של ירידה ועלייה מרכב, אף כשהוא נעשה בזיקה לטעינה ופריקה, "גובר" על החריג של פריקה וטעינה ולפיכך האירוע בענייננו הוא "תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק (ראו: רע"א 418/03 אוסם תעשיות מזון בע"מ נ' סמג'ה, פ"ד נט(3) 541 (13.12.2004).

הקושי הנעוץ בטענת התובע הוא בכך שבמסגרת התצהירים שהוגשו מטעמו, ובמיוחד בתצהיר עדות הראשית שלו עליו הוסכם לבסס את פסק הדין, הוא לא טרח לפרט באופן סדור וברור באלו נסיבות בדיוק אירעה התאונה הנטענת. האם דלת הטרקטורון ניתקה ונפלה על רגלו של התובע שעה שהוא ירד מהטרקטורון? האם דלת הטרקטורון ניתקה ונפלה על רגלו של התובע בעת שעלה לטרקטורון על מנת לפרוק את החומר מהדלת האחורית של הטרקטורון ("הארגז")? האם התאונה אירעה שעה שהתובע סיים זה מכבר את ירידתו מהדלת הקדמית של הטרקטורון, עמד ליד הדלת האחורית של הטרקטורון ופתח דלת זו על מנת לפרוק את החומר? סתם התובע ולא פירש. התובע אף לא צירף כל ראיה אחרת אשר עשויה לשפוך אור על נסיבות האירוע, כגון תצהירים מטעם חבריו לעבודה, עדי ראיה, וכדומה.

ברי, כי לתשובות לשאלות אלה יש נפקות ברורה לגבי אופן הגדרת האירוע, האם הוא בא בשעריו של המונח "תאונת דרכים" בחוק אם לאו. ככול שהתובע נפגע כתוצאה מהתנתקות הדלת במהלך ירידתו מהטרקטורון או במהלך עלייתו לחלק האחורי של הטרקטורון לצורך פריקת חומר, יתכן שיש מקום לסווג את האירוע כ"תאונת דרכים" (בהתאם להלכה שנקבעה ברע"א 418/03 הנ"ל). לעומת זאת, ככול שהתובע נפגע כתוצאה מכך שהדלת האחורית התנתקה מהטרקטורון ונפלה על רגלו כאשר הוא עמד ופרק את החומר, ולא בעת שעלה או ירד מהטרקטורון, אין מקום לסווג את האירוע כתאונת דרכים. זאת, שכן החריג של "פריקה וטעינה" גובר על "השימוש" המוכר של "הינתקות או נפילה" (ראו: רע"א 5880/02 ניר לי שיפוצים ובנייה בע"מ נ' נזרי, פ"ד כז(2) 614 20.2.2003); ע"א 10157/09 הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ' פטקין 29.6.2010). ודוק; אכן בע"א 10157/09 הנ"ל דובר על מטען שהתנתק מרכב ולא בהתנתקות של חלק מהרכב עצמו. אולם הובהר מפורשות כי דין אחד יחול בשני המקרים (ראו הסיפא של פיסקה 11 לפסק דינו של כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין שם).

אוסיף, כי בסיכומי התובע צוין כי "התובע נסע עם הטרקטורון, ירד מהטרקטורון, פתח את הדלת האחורית לפני שהתחיל לפרוק את הסחורה, הדלת נפלה על רגלו ובכך הוא נפגע קשות ברגלו השמאלית" (סעיף 20 לסיכומים). בכך אין כמובן כדי למלא את החסר העובדתי בעדותו של התובע לגבי נסיבות אירוע התאונה. אולם גם אם היתה מתקבלת גרסא זו, היה מקום להסיק כי האירוע אינו בבחינת תאונת דרכים שכן לא נטען כי התובע עלה לטרקטורון או ירד ממנו במהלך פריקת החומר.

בהעדר תשתית עובדתית אשר על בסיסה ניתן לקבוע את אופן התרחשות התאונה, לא ניתן לקבוע האם האירוע הוא בבחינת "תאונת דרכים" כמשמעות מונח זה בחוק. בנסיבות אלה, התובע לא עמד בנטל להוכיח את תביעתו, וזאת מבלי שאדרש לבחון את יתר טענות הצדדים.

התוצאה היא, שהתביעה נדחית. בשים לב לכלל נסיבות העניין, ובכלל זה הטעם לדחיית התביעה כאמור וטיב נזקו של התובע, איני מוצאת מקום לפסוק לנתבעת הוצאות.

ניתן היום, י"א אייר תשע"ג, 21 אפריל 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: